Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 15a

וְעַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי קֹרַח

Traduction

and by the three sons of Korah.

Tossefoth non traduit

ועל ידי שלמה ועל ידי בני קרח. לפי הספרים דגרסי שלמה צ''ל דאסף הוה משלשה בני קרח והוא אביאסף ולספרים דל''ג שלמה לא הוי אסף אביאסף אלא אסף היה מן הלוים המשוררים וא''ת ולהנהו דלא גרסי ליה אמאי לא חשיב ליה הא כתיב (תהילים ע''ב:
א') לשלמה אלהים משפטיך וגו' וי''ל דדוד אמרו והתפלל על שלמה תדע דכתיב בסוף המזמור כלו תפלות דוד וא''ת לספרים דגרסי שלמה הכתיב כלו תפלות דוד וי''ל לפי שסיימו דוד והא דכתיב נמי שיר המעלות לשלמה דוד כמו כן אמרו דכל חמש עשרה מעלות דוד אמרן ויש ספרים דקא חשיב אברהם ואיתן האזרחי וגריס לקמן דקא חשיב אברהם וקא חשיב איתן והאמר רב איתן האזרחי הוא אברהם ומשני איתן האזרחי דקא חשיב הכא יעקב וקשה להאי גירסא דמנא לן דדוד כתב ספרו על ידי אברהם כיון דאיתן האזרחי לאו היינו אברהם:

יִרְמְיָה כָּתַב סִפְרוֹ וְסֵפֶר מְלָכִים וְקִינוֹת חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ כָּתְבוּ (יִמְשָׁק סִימָן) יְשַׁעְיָה מִשְׁלֵי שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה כָּתְבוּ (קַנְדָּג סִימָן) יְחֶזְקֵאל וּשְׁנֵים עָשָׂר דָּנִיֵּאל וּמְגִילַת אֶסְתֵּר עֶזְרָא כָּתַב סִפְרוֹ וְיַחַס שֶׁל דִּבְרֵי הַיָּמִים עַד לוֹ

Traduction

Jeremiah wrote his own book, and the book of Kings, and Lamentations. Hezekiah and his colleagues wrote the following, and a mnemonic to remember which books they wrote is yod, mem, shin, kuf: Isaiah [Yeshaya], Proverbs [Mishlei], Song of Songs [Shir HaShirim], and Ecclesiastes [Kohelet]. The members of the Great Assembly wrote the following, and a mnemonic to remember these books is kuf, nun, dalet, gimmel: Ezekiel [Yeḥezkel ], and the Twelve Prophets [Sheneim Asar], Daniel [Daniel ], and the Scroll of Esther [Megillat Ester]. Ezra wrote his own book and the genealogy of the book of Chronicles until his period.

Rachi non traduit

חזקיה וסיעתו. בני דורו שהאריכו ימים אחריו:

כתבו ישעיה. שהרגו מנשה ולא כתב ספרו שלא היו הנביאים כותבים ספריהן אלא לפני מותן:

משלי קהלת. דכתיב בספר משלי (כד) אשר העתיקו אנשי חזקיה וגו' ועל שחזקיה גרם להן לעסוק בתורה כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף צד:) נעץ חרב על פתח בית המדרש כו' נקרא הדבר על שמו:

אנשי כנסת הגדולה. חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם:

כתבו יחזקאל. שנתנבא בגולה ואיני יודע למה לא כתבו יחזקאל בעצמו אם לא מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ וכן ספר דניאל שהיה בגולה וכן מגילת אסתר ושנים עשר מתוך שהיו נבואותיהם קטנות לא כתבום הנביאים עצמם איש איש ספרו ובאו חגי זכריה ומלאכי וראו שרוח הקדש מסתלקת שהיו הם נביאים אחרונים ועמדו וכתבו נבואותיהם וצרפו נבואות קטנות עמם ועשאום ספר גדול שלא יאבדו מחמת קטנם:

עד לו. עד שייחס עצמו:

Tossefoth non traduit

ירמיה כתב ספרו וספר מלכים. והא דלא כתב ישעיה דהיה קודם ירמיה ספר מלכים לפי שנהרג ולא היה בסוף מלכים ממנשה ואילך (לפי שנהרג) ואפילו ספרו לא כתב:

חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה. לפי שחזקיה גרם להם לעסוק בתורה נקרא הדבר על שמו אבל הוא לא כתבו שהרי מת קודם לישעיה דמנשה. בן בתו הרג לישעיה:

פ''ה דיחזקאל לא כתב ספרו לפי שהיה בחוצה לארץ. וקשה דהא ירמיה נמי בחוצה לארץ היה שהלך למצרים ונתנבא שם כמה נבואות ולא מצינו שחזר יותר לארץ ישראל:

עד לו. פירש ר''ח עד פסוק ולו אחים בני יהושפט (דברי הימים ב כא) ומסייע לרב שייחס עצמו ועלה שייחוס עצמו כתב לפני זה הפסוק וקשה לפירושו דהל''ל עד ולו בוי''ו:

מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַב דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁיִּחֵס עַצְמוֹ וְעָלָה וּמַאן אַסְּקֵיהּ נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה

Traduction

The Gemara comments: This supports Rav, as Rav Yehuda says that Rav says: Ezra did not ascend from Babylonia to Eretz Yisrael until he established his own genealogy, and after that he ascended. This genealogy is what is written in the book of Chronicles. And who completed the book of Chronicles for the generations following Ezra? Nehemiah, son of Hacaliah.

Rachi non traduit

מסייע לי' כו' עד שייחס עצמו. שכתב דברי הימים עד שייחס בו את עצמו:

ומאן אסקיה. מי סיימו:

אָמַר מָר יְהוֹשֻׁעַ כָּתַב סִפְרוֹ וּשְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה יְהוֹשֻׁעַ כְּתָבָן דְּתַנְיָא וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶפְשָׁר מֹשֶׁה מֵת וְכָתַב וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה אֶלָּא עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה מִכָּאן וְאֵילָךְ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי נְחֶמְיָה

Traduction

The Gemara elaborates on the particulars of this baraita: The Master said above that Joshua wrote his own book and eight verses of the Torah. The Gemara comments: This baraita is taught in accordance with the one who says that it was Joshua who wrote the last eight verses in the Torah. This point is subject to a tannaitic dispute, as it is taught in another baraita: ''And Moses the servant of the Lord died there'' (Deuteronomy 34:5); is it possible that after Moses died, he himself wrote ''And Moses died there''? Rather, Moses wrote the entire Torah until this point, and Joshua wrote from this point forward; this is the statement of Rabbi Yehuda. And some say that Rabbi Neḥemya stated this opinion.

Rachi non traduit

תניא כמאן דאמר. כל הך דקתני לעיל יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה אתיא כי הא תנא דלקמיה דאמר נמי יהושע כתבן:

דתניא. פלוגתא דתנאי בהאי וימת שם משה כו':

אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶפְשָׁר סֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר אוֹת אַחַת וּכְתִיב לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה אֶלָּא עַד כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה אוֹמֵר וְכוֹתֵב מִכָּאן וְאֵילָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ

Traduction

Rabbi Shimon said to him: Is it possible that the Torah scroll was missing a single letter? But it is written: ''Take this Torah scroll'' (Deuteronomy 31:26), indicating that the Torah was complete as is and that nothing further would be added to it. Rather, until this point the Holy One, Blessed be He, dictated and Moses repeated after Him and wrote the text. From this point forward, with respect to Moses’ death, the Holy One, Blessed be He, dictated and Moses wrote with tears. The fact that the Torah was written by way of dictation can be seen later, as it is stated concerning the writing of the Prophets: ''And Baruch said to them: He dictated all these words to me, and I wrote them with ink in the scroll'' (Jeremiah 36:18).

Rachi non traduit

כמו שנאמר להלן כו'. אכולה מילתא קאי דקאמר הקב''ה אומר ומשה כותב כמה שמצינו שהנביאים כותבים מפי רבם:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה יָחִיד קוֹרֵא אוֹתָן לֵימָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא וּדְלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הוֹאִיל וְאִשְׁתַּנּוֹ אִשְׁתַּנּוֹ:

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rabbi Yehoshua bar Abba says that Rav Giddel says that Rav says: When the Torah is read publicly in the synagogue, one person reads the last eight verses in the Torah, and that section may not be divided between two readers? Shall we say that this is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda and not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as according to Rabbi Shimon these verses are an integral part of the Torah, written by Moses just like the rest? The Gemara answers: Even if you say that this was said in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, since they differ from the rest of the Torah in one way, as Moses wrote them with tears, they differ from the rest of the Torah in this way as well, i.e., they may not be divided between two readers.

Rachi non traduit

יחיד קורא אותן. כלומר אין מפסיקין בהן:

לימא ר''י היא. דאמר לא כתבם משה לפיכך נשתנו משאר התורה ודלא כר''ש:

הואיל ואישתנו. לכתוב בדמע אישתנו:

Tossefoth non traduit

שמונה פסוקים שבתורה. ה''ר משולם היה מצריך מכאן לקרות לאחד אותן ח' פסוקים שלא יקרא עמו שליח צבור ואין נראה לר''ת דהא כל התורה כולה נמי אחד קורא כדתנן במגילה (דף כא:) קראוה שנים יצאו ואמר בגמ' תנא מה שאין כן בתורה ואומר ר''ת דיחיד קורא בלא הפסקה שלא יקראו שנים זה ד' פסוקים וזה ד' ומה שנוהגים עתה לקרוא שנים [בכל התורה] אומר ר''ת כדי שלא יתבייש מי שאינו יודע לקרות בעצמו כענין שמצינו במסכת ביכורים (פ''ג מ''ז) דתנן כל מי שיודע לקרות קורא בעצמו ושאינו יודע לקרות מקרין לפניו נמנעו מלהביא ביכורים התקינו שיהיו מקרין את מי שיודע לקרות ואת מי שאינו יודע לקרות והא דאמר בירושלמי במגילה רבי שמואל בר רב יצחק על לבי כנישתא וחזא חזנא דקאים וקורא ולא קאי בר איניש תחתיו א''ל אסור כשם שנתנה תורה על ידי סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור אע''ג דמשמע שחזן עומד אצל הקורא לא שיקרא עמו אלא יעמוד ויקרא אותם שיש להם לקרות כדי שתנתן תורה על ידי סרסור ועוד אומר ר''י דיכול להיות שקצת מסייע לו בנחת והא דמשמע במגילה שלא יקראו שנים היינו שניהם שוין בקול רם:

יְהוֹשֻׁעַ כָּתַב סִפְרוֹ וְהָכְתִיב וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' דְּאַסְּקֵיהּ אֶלְעָזָר וְהָכְתִיב וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת דְּאַסְּקֵיהּ פִּנְחָס

Traduction

It is stated in the baraita that Joshua wrote his own book. The Gemara asks: But isn’t it written toward the end of the book: ''And Joshua, son of Nun, the servant of the Lord, died'' (Joshua 24:29)? Is it possible that Joshua wrote this? The Gemara answers: Aaron’s son Eleazar completed it. The Gemara asks: But isn’t it also written: ''And Eleazar, son of Aaron, died'' (Joshua 24:33)? The Gemara answers: Pinehas completed it.

שְׁמוּאֵל כָּתַב סִפְרוֹ וְהָכְתִיב וּשְׁמוּאֵל מֵת דְּאַסְּקֵיהּ גָּד הַחוֹזָה וְנָתָן הַנָּבִיא

Traduction

It is also stated in the baraita that Samuel wrote his own book. The Gemara asks: But isn’t it written: ''And Samuel died'' (I Samuel 28:3)? The Gemara answers: Gad the seer and Nathan the prophet finished it.

דָּוִד כָּתַב סֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי עֲשָׂרָה זְקֵנִים וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי אֵיתָן הָאֶזְרָחִי אָמַר רַב אֵיתָן הָאֶזְרָחִי זֶה הוּא אַבְרָהָם כְּתִיב הָכָא אֵיתָן הָאֶזְרָחִי וּכְתִיב הָתָם מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק [וְגוֹ']

Traduction

It is further stated that David wrote the book of Psalms by means of ten elders, whom the baraita proceeds to list. The Gemara asks: But then let it also count Ethan the Ezrahite among the contributors to the book of Psalms, as it is he who is credited with Psalms, chapter 89. Rav says: Ethan the Ezrahite is the same person as Abraham. Proof for this is the fact that it is written here: ''A Maskil of Ethan the Ezrahite'' (Psalms 89:1), and it is written there: ''Who raised up one from the east [mizraḥ], whom righteousness met wherever he set his foot'' (Isaiah 41:2). The latter verse is understood as referring to Abraham, who came from the east, and for that reason he is called Ethan the Ezrahite in the former verse.

Rachi non traduit

ואימא יעקב כו'. לא גרסינן לה:

ל''א גרסינן [למתניתא] דלעיל במניינא דעשרה זקנים דקא חשיב אברהם ואיתן האזרחי ולא קא חשיב אסף דקסבר משלשה בני קרח הוא:

קָא חָשֵׁיב מֹשֶׁה וְקָא חָשֵׁיב הֵימָן וְהָאָמַר רַב הֵימָן זֶה מֹשֶׁה כְּתִיב הָכָא הֵימָן וּכְתִיב הָתָם בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא תְּרֵי הֵימָן הֲווֹ

Traduction

The Gemara asks: The baraita counts Moses among the ten elders whose works are included in the book of Psalms, and it also counts Heman. But doesn’t Rav say: The Heman mentioned in the Bible (I Kings 5:11) is the same person as Moses? This is proven by the fact that it is written here: ''Heman'' (Psalms 88:1), which is Aramaic for trusted, and it is written there about Moses: ''For he is the trusted one in all My house'' (Numbers 12:7). The Gemara answers: There were two Hemans, one of whom was Moses, and the other a Temple singer from among the descendants of Samuel.

Rachi non traduit

והא אמר רב כו'. גבי ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי וגו' (מלכים א ד) איתמר וכן הך דהימן זה משה אהימן דההוא קרא איתמר דכתיב ביה והימן וכלכל וגו':

תרי הימן הוו. משכיל להימן האזרחי הימן אחרינא הוה:

מֹשֶׁה כָּתַב סִפְרוֹ וּפָרָשַׁת בִּלְעָם וְאִיּוֹב מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַבִּי לֵוִי בַּר לַחְמָא דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר לַחְמָא אִיּוֹב בִּימֵי מֹשֶׁה הָיָה כְּתִיב הָכָא מִי יִתֵּן אֵפוֹא וְיִכָּתְבוּן מִלָּי וּכְתִיב הָתָם וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא

Traduction

The baraita further states that Moses wrote his own book, i.e., the Torah, the portion of Balaam, and the book of Job. This supports Rabbi Levi bar Laḥma, as Rabbi Levi bar Laḥma says: Job lived in the time of Moses. It is written here with regard to Job: ''Oh, that my words were written now [eifo]'' (Job 19:23), and it is written there in Moses’ words to God: ''For in what shall it be known here [eifo]'' (Exodus 33:16). The unusual use of the word eifo in these two places indicates that Job and Moses lived in the same generation.

וְאֵימָא בִּימֵי יִצְחָק דִּכְתִיב מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וְאֵימָא בִּימֵי יַעֲקֹב דִּכְתִיב אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ וְאֵימָא בִּימֵי יוֹסֵף דִּכְתִיב אֵיפֹה הֵם רוֹעִים

Traduction

The Gemara comments: But if that is the proof, say that Job lived in the time of Isaac, as it is written in connection with Isaac: ''Who then [eifo] is he that has taken venison'' (Genesis 27:33). Or say that he lived in the time of Jacob, as it is written with respect to Jacob: ''If it must be so now [eifo], do this'' (Genesis 43:11). Or say that he lived in the time of Joseph, as it is written with respect to Joseph: ''Tell me, I pray you, where [eifo] are they feeding their flocks?'' (Genesis 37:16).

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ וּמֹשֶׁה הוּא דְּאִיקְּרִי מְחוֹקֵק דִּכְתִיב וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן

Traduction

The Gemara answers: It could not enter your mind to say this, as it is written in the continuation of the previously mentioned verse: ''Oh, that my words were inscribed [veyuḥaku] in a book'' (Job 19:23), and it is Moses who is called the inscriber, as it is written with regard to him: ''And he provided the first part for himself, for there was the inscriber’s [meḥokek] portion reserved'' (Deuteronomy 33:21).

רָבָא אָמַר אִיּוֹב בִּימֵי מְרַגְּלִים הָיָה כְּתִיב הָכָא אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וּכְתִיב הָתָם הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ מִי דָּמֵי הָכָא עוּץ הָתָם עֵץ הָכִי קָאָמַר לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל יֶשְׁנוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁשְּׁנוֹתָיו אֲרוּכּוֹת כְּעֵץ וּמֵגֵין עַל דּוֹרוֹ כְּעֵץ

Traduction

Rava says: Job lived at the time of the spies whom Moses sent to scout the land of Canaan. This is proven by the fact that it is written here: ''There was a man in the land of Utz, whose name was Job'' (Job 1:1), and it is written there in the account of the spies: ''Whether there are trees [eitz] in it'' (Numbers 13:20). The Gemara asks: Is it comparable? Here the word that is used is Utz, whereas there the word is eitz. The Gemara answers: This is what Moses said to Israel, i.e., to the spies: Is that man named Job still alive, he whose years are as long as the years of a tree and who protects his generation like a tree? This is why the allusion to him here is through the word eitz, rather than Utz.

Rachi non traduit

ששנותיו כעץ. איוב שהאריך ימים רבים:

יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וְיָתֵיב וְקָאָמַר אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא אֶלָּא מָשָׁל הָיָה אֲמַר לֵיהּ עָלֶיךָ אָמַר קְרָא אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ

Traduction

The Gemara relates that one of the Sages sat before Rabbi Shmuel bar Naḥmani and he sat and said: Job never existed and was never created; there was never such a person as Job. Rather, his story was a parable. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said to him: In rebuttal to you, the verse states: ''There was a man in the Land of Utz whose name was Job'' (Job 1:1), which indicates that such a man did indeed exist.

Rachi non traduit

משל היה. ללמוד ממנו תשובות למקטרגים על מדת הדין ושאין אדם נתפס על צערו:

איש היה. אלמא הוה:

Tossefoth non traduit

איוב לא היה ולא נברא. האי לא סבר כריש לקיש דאמר בב''ר איוב לא היה שבאו עליו יסורין ולא אמר הכתוב שבאו עליו להודיעך כחו של איוב שאילו באו עליו היה יכול לעמוד בהן דאי סבר האי אמורא דאיוב היה בעולם א''כ מאי קאמר שמו ושם עירו למה טובא איצטריך לאשמועינן מי הוא אותו צדיק שהיה יכול לעמוד באותן יסורין:

אֶלָּא מֵעַתָּה וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וְגוֹ' מִי הֲוָה אֶלָּא מָשָׁל בְּעָלְמָא הָכָא נָמֵי מָשָׁל בְּעָלְמָא אִם כֵּן שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ לָמָּה

Traduction

The Gemara asks: But if that is so, that the words ''there was'' prove that Job existed, what shall we say about the parable that Natan the prophet presented to David: ''There were two men in one city; the one rich and the other poor. The rich man had very many flocks and herds, but the poor man had nothing except one little lamb, which he had bought and reared'' (II Samuel 12:3)? Was there really such a person? Rather, it was merely a parable; here too it is merely a parable. The Gemara answers: If so, that it is a parable, why state his name and the name of his city? Rather, Job was clearly a real person.

Rachi non traduit

אלא מעתה ולרש אין כל וכו'. וסיפיה דקרא ותהי לו לבת:

מי הוה. משום דכתיב ותהי:

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אִיּוֹב מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה וּבֵית מִדְרָשׁוֹ בִּטְבֶרְיָא הָיָה מֵיתִיבִי יְמֵי שְׁנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְעַד שֶׁיָּצְאוּ

Traduction

The Gemara cites another opinion with regard to the time when Job lived. Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar both say: Job was among those who ascended from the exile to Eretz Yisrael at the start of the Second Temple period, and his house of study was in Tiberias. The Gemara raises an objection from what is taught in a baraita: The days of Job’s life extended from when Israel entered Egypt until they left, indicating that this is the period during which he lived and not, as suggested, in the early days of the Second Temple.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source